מלון מפונפן או אוהל בחניוני לילה?

מה לומדים ילדים מלינה באוהל וטיול בטבע?

כהורים אנחנו רוצים ללמד את הילדים להיות נדיבים ומשתפי פעולה. להיות סקרנים וחדורי מוטיבציה. לא לפחד כשקשה, ליהנות מהדברים הפשוטים, להעריך את יפי הבריאה. לא להתלונן כשמשעמם ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שנוצרות.

וגם להיות מאורגנים ולתכנן את העתיד, להציב משימות ,יעדים ומטרות ולהגיע אליהם, לאתגר את עצמם להיות אמיצים גם כשנופלים ונכשלים, להפעיל את הדמיון  לדחות סיפוקים, להמתין בתור, ועוד…

איך מלמדים את כל הדברים הללו?

דרך נעימה, מלכדת ומאתגרת היא- טיול בחיק הטבע.

שיתוף הילדים בהכנות לטיול :מה לוקחים? היכן נטייל? איך אורזים את כל הציוד? מה עושים בכל יום? מה יהיה המסלול המתאים לכל הגילאים?

ובטיול עצמו: חלוקת תחומי אחריות, עמידה בזמנים, עזרה בהכנת הארוחות, שיתוף פעולה , עזרה הדדית במסלולים ובטיפוס, הכרת הפרחים, בעלי החיים הנחלים, המעיינות הטבעיים.

בבית המלון או בצימר הכל מוכן, מוגש לפני הילדים, הם לא אמורים להתאמץ. המבחר כה גדול עד שהם מתבלבלים מהשפע שלפניהם.הבריכה מחכה להם, צוות הווי ובידור ינעים להם את זמנם ומה שנותר להם לעשות הוא להתלונן באוזני ההורים " משעמם לי"

וההורים חשים אכזבה על שלא הצליחו לרצות את ילדיהם והם מחפשים במרץ אחר אטרקציה נוספת באזור שאולי היא תספק את רעבונם. אולי עוד ארטיק, גלידה, משחקי מחשב, מגרש שעשועים…

מאין תבוא הישועה?

מה המטרה שלנו כהורים? לאור אילו ערכים נחנך אותם?

לערך של פינוק או לערך של עצמאות, אחריות, תכנון, מעורבות?

 

סגירת תפריט
צרו קשר דילוג לתוכן