להסתכל על הכישלון בעיניים

הפחד הגדול ביותר שלנו הוא הפחד להיכשל. שיראו וידעו שאנחנו לא כל כך טובים ומוצלחים.

אם ננסה ונכשל נאבד את ערכנו בעיני החברה ובעיננו. הפחד הזה משתק אותנו מלנסות ולפעול. זהו ממש פחד קיומי פחד מוות.

 

כשמטופל מספר על הפחד מלהיכשל  במבחן  אני שואלת "אתה יודע מי אף פעם לא נכשל?"

"מי?" שואל הילד בתמימות

"מי שלא נבחן לא נכשל אף פעם!"

הילדים  ההורים ,החברה משדרים לנו כי חייבים להצליח. בתוכניות הריאליטי  מי שנכשל מודח. המסר  חייבים להצליח. הכישלון כואב  וצורב כי הוא מבטא אובדן הערך העצמי.

האדם אומר לעצמו: אני לא שווה, אני לא טוב, האדם חווה השפלה, זלזול ומבקר את עצמו.

 הוא משווה עצמו לאחרים  המוצלחים יותר ממנו ומחליט לא לנסות עוד.

כפי שאלפרד אדלר אומר הוא לא פנוי לשלושת משימות החיים  עבודה, חברה ואינטימיות.

הוא חושש ללמוד משהו חדש  ההתנהגות נעשית הססנית וחשדנית והאדם מסתגר, נזהר ולא לוקח סיכונים בחיים.

איך יוצאים ממעגל הכישלון למעגל ההצלחה?

ראשית– הכישלון אינו אסון. אין אדם שלא נכשל!

כולנו עושים טעויות כולנו נופלים וקמים ונופלים שוב כמו התינוק שלומד ללכת עד שהוא מצליח. אין תינוק שלא ניסה שוב ושוב… וכשהתחיל ללכת ההורים שמחים, מחייכים, מעודדים, מוחאים כפיים, קוראים קריאות שמחה ועידוד.

הורים התחילו לעודד!

העידוד מזקיף  את קומתו של הילד, מאפשר לילד לנסות שוב, מחזיר לילד את החיוך והרצון לקחת סיכונים והכי חשוב מעלה את הערך העצמי של הילד.

שתפו את הילד בכישלונות קטנים שלכם בהתאם לגילו .

הראו לו כי לא נפלה רוחכם ואתם ממשיכים לנסות ולהשתדל. שהסתכלתם לכישלון בעיניים ולא נבהלתם. שאזרתם אומץ והחלטתם לנסות שוב ושוב.

תומס אדיסון ממציא הנורה החשמלית ניסה אלפי פעמים להגיע לנוסחה הנכונה כיצד תדלק הנורה ובכל פעם שנכשל אמר לעצמו כעת אני יודע מה לא עובד וכל נורה מקדמת אותי לנורה הנכונה.

אדיסון לא התייאש הוא האמין בכל ליבו שההצלחה תגיע .

הורים יקרים, קבלו את ילדכם כפי שהוא, ללא הפחד של מה יגידו….מה יחשבו עלינו?

תנו אמון בילדכם וסמכו עליו כי יש לו את הכוחות להתנסות, להיכשל, ולהצליח.

עודדו אותו בעיקר בשל המאמץ שהשקיע, הרצון והאומץ.

 זכרו כי הדרך אינה פחות חשובה מהמטרה.

כשהילד יחוש מעודד ,רצוי , נחוץ חשוב ומוערך ,  שהוא בסדר, ושיש לו מקום  בטוח  , הוא לא יפחד להעז , להתמודד ויקבל את הכישלון כעוד התנסות בחיים.

עודדו את ילדכם  בכך שתתמקדו ב"יש" , בחיובי , בכל התקדמות ולו הקטנה ביותר.

התבוננו בילדכם כמו שראיתם אותו בניסיונותיו הראשונים לעמוד בעצמו.

הסתכלו עליו באופן הוליסטי ושלם. גם אם נכשל בתחום אחד זה לא צובע אותו בכישלון בכל התחומים.

הימנעו מאמירות המשדרות אכזבה כמו "אבל" אל תעשו השוואות לאחים, לחברים לשכנים.

אל תביטו לאחור, אל תאמרו "חבל ש…" 

הסתכלו על הכישלון לימדו ממנו  מה היה טוב מה פחות טוב? היכן ניתן להשתפר? במה?

זכרו כי מי שלא מנסה לא טועה אף פעם.

סגירת תפריט
צרו קשר דילוג לתוכן